פרוזה ושירה ב-140 תווים צרצורים אהובה שלי, אני מביט בך כל בוקר נמה לצידי. שיערך הארוך ניגר על כתף חשופה. פניך מתביישות למחצה מתחת...

זה קרה בעוד הרבה מאד זמן. ראיתי סרט כלשהו על מסע בזמן ושאלה אחת שבה וטרדה את מוחי זמן רב אחר-כך. אתם בודאי מכירים את קביעתו של סטיבן...

זה נגמר. לא בתרועה רמה, לא בכותרת בעיתון. בתחושה בלתי מורגשת בסימנים קטנים. בסטיות זעירות מהמסלול, באירועים פשוטים הממאנים להתרחש....

עוד שיחת טלפון, ועוד אחת. הירך שלו רטטה בעוז. הוא לא נתן לדבר להפר את תשומת ליבו. הוא ביישורת האחרונה. ידע זאת, הרגיש זאת, הריח זאת....

אמא שמחה שמצאתי עיסוק. מזל שהיא לא מודעת למטרתי האמיתית. אמרה שאבא בוודאי היה גאה בי. באמת. לא יודע אם זה טוב או רע, אבל המורפיום...

הטלפון שוב צלצל. גדי הסתכל על המספר ולא ענה. גל רגשות אשם שטף אותו. לא מספיק בכדי שיענה. הצלצולים הלכו ופחתו עם השנים, אך לא פסקו לגמרי....

אני אחמדינג’אד צעק הגמד. ולחץ על הכפתור. גבריאל נלחץ. לקח את ספר דברי הימים בידו ונורה כטיל אל אדונו. הלה היה עסוק בשיחת נזיפה. “שאני...

יושב מול צומת סואן היום ממהר לביתו, הנהגים גם כן. יושב ומאזין לציוץ הצופרים איש איש וחוסר סבלנותו שלו. ובקרן אור אחרונה כלב קטן ...

המוצ'ילה של יוסי (מבוסס על מקרה אמיתי) "האמת, שזה לא מה שציפינו לשמוע." אמא של יוסי הביטה בי במבט מאוכזב. נראה בבירור שהיא אספה את עצמה...